הגענו מערת פוסטוינה , עוד פעם אמרו שזה ביקור חובה
שמי שלא מבקר במערת הנטיפים ממש פיספס , אז חייבים .
קנינו כרטיס משולב למערה ולמצודה (שנמצאת כ 15 דקות נסיעה בהמשך הכביש , אפשר ברכב או באוטובוסים שיוצאים מרחבת החניה משעה 12 ולוקחים בחינם).
בקופה אישתי חשבה שצריך להזמין לי רופא אוזניים , חשבתי שלא שמעתי את המחיר הנקוב לכרטיסים (2 מבוגרים ו 2 ילדים) 120 יורו , אתם קולטים ??? 120 יורו מחיר כרטיס לראות נטיפים ומצודה ,
שילמנו ,ברור ששילמנו ,הגענו את סלובניה ולא נראה את מערת הנטיפים הכי מתוירת במדינה ?
הייתי חייב להרגע ,אבל ממש להרגע , היה לנו זמן עד לשעת הכניסה לסיור (אי אפשר להכנס מתי שרוצים יש שעות קבועות) עצרנו בבית קפה שנמצא ליד הכניסה למערה הזמנתי כוס קפה טוב ועוגת קרמשניט ,חייב להגיד לכם זו היתה העוגה הכי טובה שאכלתי בסלובניה ואפילו הזכירה לי במעט את העוגות שסבתי היתה מכינה , הרבה יותר טובה מהעוגה במלון PARK בבלד .
הגיעה השעה הנקובה , תפסנו את מקומנו ברכבת והתחלנו בנסיעה לעומק המערה הרכבת נוסעת כ 10 ועוברת באולמות רבים עמוסים נטיפים בכל הסוגים , לאחר מכן מתחיל הסיור הרגלי שאורך כשעה ובסוף עולים על הרכבת חזרה שלוקחת אותנו באותה דרך ליציאה .
אני מתנצל בראש בפני הסלובנים , ובפניכם על מה שאתם עומדים לקרוא … (אתם תמיד יכולים לדלג לפסקה הבאה)
אם ביקרתם מערת נטיפים כחול לבן או במערות נטיפים אחרות אתם בהחלט יכולים לוותר על הביקור במערת פוסטוניה ,אני הייתי משנה את הבחירה שלי והולך למערת קרינצ'ה .
המשכנו למצודה
לקחנו את הרכב לא חיכינו לשעה 12 ולהסעות שלהם והמשכנו במעלה הכביש
סיור במצודה אורך שעה שעה וחצי ,אין צורך להמתין לשעה מסוימת אלא נכנסים למצודה מתי שרוצים , מקבלים בכניסה מערכת שמע בשפה הרצויה (יש עברית) ונכנסים .
הסיור מחולק לכ 30 נקודות אותם יש לעבור בסדר כרונולוגי ולהאזין להסברים , ההיסטוריה של המקום , הנוף , הסיפור של המצודה ושל האנשים שחיו במקום הופך את השעה וחצי למרתקת עד מאד (אני רציני) .
עזבנו את סלובניה , קדימה לאיטליה